הסכם מייסדים הוא החוזה שבו המייסדים קובעים מראש את חלוקת המניות, את התפקידים, את הדרך לקבל החלטות, את מנגנון ה־Vesting, את הבעלות על הקניין הרוחני ואת מה שקורה כשאחד מהם עוזב. כדאי לחתום עליו לפני שנכנס כסף ולפני שמתחיל לחץ, כי אז עוד קל להסכים.
מעבר לשקט בין השותפים, להסכם יש ערך עסקי ישיר. המשקיע הראשון יבקש לראות אותו בבדיקת הנאותות, וסעיף שחסר בו, למשל העברת הקניין הרוחני לחברה או Vesting למניות המייסדים, עלול לעכב את הסבב או להפוך לתנאי שהמשקיע מכתיב. וההסכם נבחן באמת ביום שבו כבר יש מחלוקת, כי אז הוא מה שקובע איך ממשיכים.
מהו הסכם מייסדים ?
הסכם מייסדים הוא חוזה משפטי בין השותפים שמקימים את החברה, אשר מגדיר את הזכויות והחובות של כל אחד מהם.
ההסכם נחתם בדרך כלל בשלבים הראשונים של הקמת החברה, ולעיתים אף לפני רישומה הרשמי. הוא נועד להסדיר את מערכת היחסים בין המייסדים ולמנוע אי הבנות בהמשך הדרך.
הסכם זה מהווה בסיס לפעילות החברה והוא משפיע על מבנה הבעלות, ניהול החברה והחלטות עסקיות מרכזיות.
למה חשוב לעשות הסכם מייסדים ?
אחת הטעויות הנפוצות ביותר היא הקמת חברה ללא הסכם מייסדים, מתוך תחושה ש”נסתדר בהמשך”. בפועל, דווקא כאשר הכל עובד טוב, לא מרגישים את הצורך בהסכם. אך כאשר מתעוררות מחלוקות, כבר מאוחר מדי.
הסכם מייסדים מאפשר:
- למנוע מחלוקות בין השותפים
- להגדיר ציפיות בצורה ברורה
- להסדיר מצבים של עזיבה או שינוי במבנה החברה
- להגן על האינטרסים של כל אחד מהמייסדים
במיוחד בסטארטאפים, שבהם מעורבים לעיתים משקיעים בשלבים מוקדמים, ההסכם הופך לכלי קריטי בניהול החברה.
מה כולל הסכם מייסדים?
הסכם מייסדים כולל מספר נושאים מרכזיים שמטרתם להסדיר את הפעילות העסקית והיחסים בין השותפים.
| נושא בהסכם | מטרת ההסדרה |
| חלוקת מניות | קביעת אחוזי הבעלות של כל מייסד |
| תפקידים וסמכויות | הגדרת תחומי אחריות של כל שותף |
| קבלת החלטות | מנגנון לקבלת החלטות בחברה |
| Vesting | מנגנון הבשלה של מניות לאורך זמן |
| עזיבת מייסד | הסדרת מצב שבו אחד השותפים עוזב |
| הכנסת משקיעים | תנאים לצירוף משקיעים לחברה |
הסדרה ברורה של נושאים אלו מאפשרת ליצור מערכת יחסים עסקית יציבה וברורה.
נושאים שלא מופיעים בטבלה ולא כדאי לוותר עליהם
- קניין רוחני: התחייבות של כל מייסד שכל מה שפיתח עבור המיזם, כולל מה שפיתח לפני שהחברה נרשמה, שייך לחברה.
- אי תחרות וסודיות: מה מותר למייסד לעשות במקביל לחברה, ומה אסור לו לעשות אחרי שעזב. הגבלה רחבה מדי עלולה שלא להיאכף, ולכן צריך לנסח אותה בזהירות.
- יישוב סכסוכים: מנגנון מוסכם, למשל גישור ואחריו בוררות, שמונע מהמחלוקת להגיע ישר לבית המשפט.
- מבוי סתום: מה קורה כששני מייסדים עם חלק שווה לא מסכימים על החלטה מהותית.
מה זה Vesting ולמה זה חשוב ?
אחד המושגים החשובים ביותר בהסכמי מייסדים הוא Vesting, מנגנון הבשלה של מניות.
בפועל, במקום שכל מייסד יקבל את כל המניות שלו מראש, המניות ניתנות בהדרגה לאורך זמן. המטרה היא להבטיח שכל אחד מהמייסדים יישאר מחויב לחברה.
לדוגמה, אם מייסד עוזב לאחר שנה, הוא לא יקבל את כל חלקו בחברה, אלא רק את החלק שהבשיל עד אותו שלב.
מנגנון זה חשוב במיוחד בסטארטאפים, והוא נחשב לסטנדרט מקובל גם מבחינת משקיעים.
מתי חותמים: לפני ההתאגדות, בהתאגדות או לפני גיוס
מוקדם ככל האפשר, וכל שלב מוסיף שיקולים משלו.
- לפני ההתאגדות: כשהמיזם עוד לא רשום כחברה, ההסכם הוא בעצם הסכם בין אנשים פרטיים. הוא קובע מה כל אחד מביא, איך יתחלקו המניות כשהחברה תוקם, ושמה שפותח עד אז יועבר אליה.
- בהתאגדות: כאן ההסכם נכנס לתמונה יחד עם תקנון החברה והקצאת המניות. השניים צריכים להתאים זה לזה, כי התקנון מחייב את החברה ואת בעלי המניות בה, וההסכם מחייב את מי שחתם עליו.
- לפני גיוס: אם עוד לא נחתם הסכם, זה הרגע האחרון לחתום עליו בתנאים שהמייסדים קובעים בעצמם. אחרי שמשקיע נכנס, חלק מהנושאים עוברים להסכם ההשקעה ולהסכם בעלי המניות, והמשקיע שותף להחלטה עליהם.
לסטארטאפ שנמצא בדרך לגיוס יש שיקולים נוספים, ופירטנו אותם בעמוד על הסכם מייסדים לסטארט אפ.
הסכם מייסדים ומשקיעים: מה נבדק בבדיקת הנאותות
משקיע רוצה לדעת שהחברה היא באמת הבעלים של מה שהוא משקיע בו, ושהמייסדים מחויבים להמשיך. לכן בהסכם המייסדים הוא יבדוק בעיקר:
- העברה של הקניין הרוחני לחברה מכל המייסדים, כולל מי שכבר לא פעיל בה.
- Vesting למניות המייסדים, ומה קורה למניות של מייסד שעוזב.
- התאמה בין חלוקת המניות בהסכם לבין מה שרשום אצל רשם החברות.
- התחייבויות צדדיות, למשל הבטחה למניות לאדם שלישי, שלא מופיעות בשום מסמך אחר.
מה שלא מסודר עד אז נפתר בדרך כלל במהלך הסבב, תחת לוח הזמנים של המשקיע. לעיתים המשקיע מבקש בשלב הזה גם לעדכן את תנאי ה־Vesting של המייסדים, אפילו כשכבר יש הסכם חתום. הסכם המייסדים הוא חלק אחד מהליווי שלנו לחברות טכנולוגיה, מההקמה ועד האקזיט, שמתואר בעמוד עורך דין הייטק.
מה קורה כשמייסד עוזב
ההסכם קובע את זה מראש, ובלעדיו התשובה נקבעת במשא ומתן, בדיוק ברגע שבו היחסים כבר מתוחים. בדרך כלל ההסכם מבחין בין שני מצבים:
- עזיבה "טובה" (Good Leaver), למשל בהסכמה או בגלל מחלה: המייסד שומר על המניות שהבשילו, ולפעמים גם על חלק נוסף.
- עזיבה "רעה" (Bad Leaver), למשל הפרה של ההסכם או מעבר למתחרה: לחברה או למייסדים האחרים יש זכות לרכוש ממנו מניות במחיר נמוך, לעיתים גם מניות שכבר הבשילו.
ההסכם קובע גם מי ממלא את התפקיד של המייסד שעזב, אם הוא נשאר בדירקטוריון ואילו מגבלות של אי תחרות וסודיות חלות עליו. כשהעזיבה הופכת לסכסוך, אנחנו מלווים גם אותו: סכסוכים בין שותפים ומייסדים מטופלים במחלקת הליטיגציה המסחרית שלנו, יחד עם הצוות שמכיר את ההסכם.
הסכם מייסדים בסטארטאפים לעומת עסקים רגילים
בעוד שהסכם מייסדים רלוונטי לכל סוג של עסק, יש הבדל בין סטארטאפים לבין עסקים מסורתיים.
בסטארטאפים:
- יש דגש על השקעות עתידיות
- מבנה הבעלות משתנה לאורך הזמן
- קיימת חשיבות גבוהה ל-Vesting
בעסקים רגילים:
- ההתמקדות היא בניהול שוטף
- פחות מעורבות של משקיעים
- חלוקת הרווחים היא לרוב מיידית
לכן חשוב להתאים את ההסכם לאופי הפעילות של החברה.
בעסק שאינו סטארטאפ, ובמיוחד כשהשותפים לא מקימים חברה בע"מ, המסמך המתאים הוא לרוב הסכם שותפות, שמתמקד בחלוקת הרווחים, בהשקעה של כל שותף ובדרך לצאת מהשותפות.
מה יכול להשתבש בלי הסכם מייסדים נכון
ישנן מספר טעויות שחוזרות על עצמן:
אחת הטעויות הנפוצות היא לא להסדיר את מנגנון ה-Vesting, דבר שעלול לגרום לכך שמייסד שעוזב מוקדם עדיין מחזיק אחוזים משמעותיים בחברה.
טעות נוספת היא אי הגדרה ברורה של תפקידים, מה שעלול להוביל לחיכוכים בין השותפים.
בנוסף, לעיתים ההסכם אינו מתייחס למצבים עתידיים כמו הכנסת משקיעים או מכירת החברה.
ליווי משפטי מקצועי יכול למנוע טעויות אלו ולסייע בבניית הסכם מותאם.
הסכם מייסדים לדוגמה: למה תבנית לא מספיקה
תבנית של הסכם מייסדים עוזרת להבין אילו נושאים צריך לסגור, ולכן היא נקודת התחלה סבירה לשיחה בין השותפים. הבעיה מתחילה כשחותמים עליה כמו שהיא. התבנית לא יודעת אם אחד המייסדים עובד במשרה מלאה והשני במשרה חלקית, אם אחד מביא קוד שכתב לפני כן או אם כבר יש משקיע באופק. היא גם לא תמיד כתובה לפי הדין בישראל. חלוקת המניות, קצב ה־Vesting ותנאי העזיבה הם בדיוק מה שהמשקיע יבדוק, ולכן הם צריכים לשקף את המצב האמיתי שלכם.
מה קורה בהמשך הדרך, ואיך הסכם מייסדים משפיע על זה
כאשר מנסחים הסכם מייסדים, חשוב להבין שהוא לא עומד בפני עצמו אלא משפיע על כל המבנה המשפטי של החברה בהמשך הדרך. החלטות שמתקבלות בשלב הזה, כמו חלוקת מניות או מנגנון Vesting, ישפיעו ישירות על תהליכים עתידיים כמו כניסת משקיעים, ולכן חשוב להתאים את ההסכם כבר מההתחלה למצבים של גיוס הון והתקשרויות עתידיות.
בנוסף, ככל שהחברה מתפתחת, היא תתחיל לבנות מערכת הסכמים רחבה יותר, למשל הסדרת התקשרויות עם לקוחות וספקים במסגרת חוזים מסחריים, או הסכמי העסקה והקמת תוכניות תגמול אופציות לעובדים. כאשר הסכם המייסדים נכתב נכון מלכתחילה, הרבה יותר קל לשלב את כל ההסכמים הללו בצורה מסודרת, בלי צורך “לתקן” טעויות בדיעבד.
משרד עורכי דין NK, הסכם מייסדים
משרד עורכי דין נועה קריספל מעניק ליווי משפטי לחברות, לסטארטאפים וליזמים בתחומים שונים של המשפט המסחרי והטכנולוגי. המשרד מסייע בין היתר בניסוח חוזים מסחריים, הסכמי השקעה, הסכמי סודיות והסדרת פעילות משפטית של חברות הפועלות בישראל ובשווקים בינלאומיים.
הליווי המשפטי ניתן מתוך הבנה של הצרכים העסקיים של החברה ומתוך מטרה לאפשר לחברות לפעול בצורה בטוחה תוך הגנה על האינטרסים העסקיים שלהן.
מדוע לבחור בנו
הסכם מייסדים הוא אחד ההסכמים החשובים ביותר בתחילת הדרך העסקית. ניסוח נכון של ההסכם יכול למנוע מחלוקות, להגן על המייסדים ולאפשר לחברה לצמוח בצורה יציבה.
משרדנו מלווה יזמים, סטארטאפים וחברות בהכנת הסכמי מייסדים המותאמים לפעילות העסקית שלהם. אנו מסייעים ללקוחות להגדיר את מערכת היחסים בין השותפים בצורה ברורה ולבנות בסיס משפטי נכון לפעילות החברה.
אם אתם מקימים מיזם עם שותפים, או שכבר יש לכם חברה ועדיין אין הסכם, נשמח לשבת איתכם ולעבור יחד על מה שצריך לסגור ביניכם.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין הסכם מייסדים להסכם בעלי מניות?
הסכם מייסדים נחתם בין מקימי החברה ומסדיר את היחסים ביניהם בתחילת הדרך: תפקידים, Vesting, קניין רוחני ועזיבה. הסכם בעלי מניות נחתם בדרך כלל כשנכנסים בעלי מניות נוספים, למשל משקיעים, ומסדיר את הזכויות של כל המחזיקים, כמו העברת מניות ומינוי דירקטורים. בחברה שגייסה הון נהוג שיהיו שניהם, והם צריכים להתאים זה לזה.
האם צריך הסכם מייסדים אם יש רק שני מייסדים?
כן, ובמיוחד כשהחלוקה היא חצי חצי. בלי מנגנון הכרעה, מחלוקת מהותית בין שני מייסדים שווים עלולה לשתק את החברה, כי לאף אחד מהם אין רוב. ההסכם יכול לקבוע מראש מי מכריע באילו נושאים, או מנגנון יציאה למקרה של מבוי סתום.
מה זה Cliff, ואיך הוא קשור ל־Vesting?
Cliff הוא התקופה הראשונה של ה־Vesting: עד סופה לא מבשילה אף מניה, ובסופה מבשילה מנה ראשונה בבת אחת. בפועל המייסדים מקבלים את המניות כבר בהתחלה, וה־Vesting קובע איזה חלק מהן החברה רשאית לרכוש בחזרה אם הם עוזבים. מייסד שעוזב לפני סוף ה־Cliff לא צבר אף מניה שהבשילה.
מה קורה לקניין הרוחני אם מייסד עוזב?
אם ההסכם קבע שהקניין הרוחני שייך לחברה, הוא נשאר בה גם אחרי שהמייסד עוזב, כולל הקוד והרעיונות שפיתח עבורה. אם אין הוראה כזו, שאלת הבעלות עלולה להישאר פתוחה, במיוחד כשהמייסד לא היה עובד של החברה אלא שותף בלבד. בירור כזה בדיעבד קשה, ומשקיעים שמים לב אליו.
האם אפשר לחתום על הסכם מייסדים אחרי שהחברה כבר פועלת?
כן. אפשר לחתום בכל שלב, ולקבוע בהסכם שגם מה שפותח עד היום שייך לחברה. עדיף לסגור אותו לפני שמשקיע נכנס או לפני שמתעוררת מחלוקת, כי אז הרבה יותר קשה להגיע להסכמה.
צרו קשר בדרך הנוחה לכם
טלפון:
03-9153193
אימייל:
law@nkcommercial.com
וואטסאפ:
צ'אט בוואטסאפ
כתובת המשרד:
בר כוכבא 16 בני ברק, בית נועה, קומה 6