סכסוך בין שותפים ומייסדים: ייצוג משפטי מזווית עסקית

כשהשותפות מתפרקת, ההסכם בין השותפים קובע את רוב הדרך: מי מחליט, מי יכול לצאת, באילו תנאים ומי מכריע במחלוקת. כשאין הסכם, או שהוא שותק בדיוק בנקודה שבמחלוקת, החוק ובית המשפט קובעים את הדרך במקומכם.

סכסוך בין שותפים הוא קודם כל סיכון עסקי. בזמן שהמחלוקת נמשכת החברה צריכה להמשיך לעבוד, לשלם משכורות, לספק ללקוחות ולשמור על האמון של משקיעים ובנקים. לכן אנחנו בוחנים כל סכסוך כזה דרך שתי שאלות במקביל: מה הזכויות המשפטיות של הלקוח, ואיך שומרים על ערך החברה עד שהמחלוקת מסתיימת.

ב־NK מחלקת הליטיגציה המסחרית עובדת יחד עם המחלקה המסחרית, שמנסחת הסכמי מייסדים והסכמי שותפות. כך מי שמכיר את ההסכמים האלה מבפנים יודע גם איפה הם נשברים כשמגיעים למחלוקת.

סכסוכים נפוצים בין שותפים ומייסדים

רוב הסכסוכים מתרכזים סביב כמה צירים חוזרים:

  • כסף: חלוקת רווחים, משכורות לשותפים, הוצאות שצד אחד רואה כפרטיות והשקעה נוספת שרק שותף אחד מוכן להעמיד.
  • שליטה: מי מקבל החלטות, מה דורש הסכמה של כולם, ומה קורה בחברה שבה לשני מייסדים חלקים שווים וכל אחד מהם יכול לחסום את השני.
  • עזיבה של שותף: מה קורה למניות או לזכויות של מי שעוזב, ובאיזה מחיר הן נרכשות, אם בכלל.
  • תרומה לא שווה: שותף שהפסיק לעבוד בעסק אבל ממשיך להחזיק בחלקו.
  • פעילות מתחרה: שותף שפותח עסק מקביל או משתמש בלקוחות, במידע או בקניין הרוחני של החברה.
  • עסקה גדולה: מחלוקת על גיוס, על הצעת רכישה או על כניסה של שותף חדש.

מה ההסכם ביניכם קובע, ומה קורה כשאין הסכם

הצעד הראשון בכל סכסוך כזה הוא לקרוא את ההסכם. הסכם מייסדים או הסכם בעלי מניות שנוסח היטב כולל בדרך כלל מנגנונים שנועדו בדיוק לרגע הזה: Vesting שקובע כמה מניות נשארות בידי מייסד שעוזב, סעיפי Good Leaver ו־Bad Leaver, זכות סירוב ראשונה, מנגנון פרידה כמו BMBY, ותניית גישור או בוררות.

כשאין הסכם, הכללים תלויים במבנה המשפטי של העסק:

  • שותפות שאינה חברה: פקודת השותפויות (נוסח חדש), התשל"ה־1975, קובעת כללי ברירת מחדל ליחסים בין השותפים, כולל כללים לפירוק השותפות. הסכם שותפות כתוב יכול לשנות חלק גדול מהם.
  • חברה בע"מ: המייסדים הם בעלי מניות, והיחסים ביניהם נקבעים בחוק החברות, התשנ"ט־1999, ובתקנון החברה. מייסד שעוזב בלי הסכם שמסדיר את זה ממשיך בדרך כלל להחזיק במניות שלו, וזה אחד המקורות הנפוצים לסכסוך.

סכסוך בעלי מניות בחברה פרטית

בחברה פרטית קטנה בעלי המניות הם לרוב גם המנהלים, ולכן מחלוקת עסקית הופכת מהר למחלוקת על השליטה. חוק החברות נותן כאן כמה כלים.

הכלי המרכזי הוא תביעת קיפוח. לפי סעיף 191 לחוק החברות, בעל מניות שענייני החברה מתנהלים בדרך שמקפחת אותו, או שיש חשש ממשי שיתנהלו כך, רשאי לפנות לבית המשפט, ובית המשפט רשאי לתת הוראות להסרת הקיפוח או למניעתו. דוגמאות מוכרות הן הדרה של בעל מניות מהניהול, החלטות שמטיבות רק עם בעלי השליטה ומניעת מידע.

לצד זה, החוק מטיל על כל בעל מניות חובה לנהוג בתום לב כלפי החברה ובעלי המניות האחרים ולהימנע מניצול כוחו בחברה, ועל בעל השליטה גם חובת הגינות. בעל מניות שמכהן גם כדירקטור או כמנכ"ל חב בנוסף חובות של נושא משרה כלפי החברה.

סעדים דחופים: מתי פונים לבית המשפט

לפעמים אי אפשר לחכות לסוף ההליך. כששותף מעביר כספים מחשבון החברה, משנה מורשי חתימה, מנתק את השותף השני ממערכות החברה או מעביר לקוחות לעסק מתחרה, אפשר לבקש מבית המשפט סעד זמני, כמו צו מניעה, שישמור על המצב הקיים עד שהתיק יוכרע.

בית המשפט שוקל בין היתר אם יש ראיות לכאורה לקיום עילת התביעה, מה הנזק שייגרם לכל צד אם הצו יינתן או לא יינתן, ואם הבקשה הוגשה בתום לב ובלי שיהוי. המבקש נדרש בדרך כלל להתחייב לפצות את הצד השני ולהפקיד ערובה, למקרה שיתברר שהצו לא היה מוצדק. במצבים דחופים במיוחד אפשר לבקש צו במעמד צד אחד, ואז הצד השני מקבל הזדמנות להשמיע את טענותיו בהקדם.

בקשה כזו צריכה להיות מבוססת היטב ומוגשת מהר. במקביל, צו מניעה בין שותפים משפיע גם על העבודה השוטפת של החברה, ולכן אנחנו בוחנים מראש איך החברה תתפקד אם הצו יינתן.

לפני הצעד המשפטי הראשון

הצעדים הראשונים בסכסוך בין שותפים נעשים לרוב עוד לפני שמישהו פונה לבית המשפט, והם משפיעים על כל מה שבא אחריהם:

  • לרכז את המסמכים: הסכם המייסדים או הסכם השותפות, תקנון החברה, פרוטוקולים, מרשם בעלי המניות ודוחות כספיים.
  • לבדוק את השליטה בפועל: מי מורשה חתימה בחשבונות הבנק, ומי מחזיק בגישה למערכות, לדומיין ולמידע על הלקוחות.
  • להמשיך לנהל את העסק: לשמור ככל האפשר על שגרת העבודה, ולתעד החלטות בכתב.
  • להיזהר בהודעות: מה שנכתב עכשיו לעובדים, ללקוחות, למשקיעים או לשותף עצמו עשוי להגיע אחר כך לבית המשפט.

גישור, בוררות או תביעה

הבחירה בדרך תלויה קודם כל במה שההסכם קובע, ואחר כך במצב העסקי.

  • גישור מתאים כשהשותפים עדיין מסוגלים לדבר, וכשחשוב להם לשמור על החברה או על פרידה שקטה. המגשר אינו מכריע, וההסכמה נשארת בידי הצדדים.
  • בוררות אפשרית רק כשהצדדים הסכימו עליה, למשל בתניית בוררות בהסכם המייסדים. ההליך בדרך כלל פרטי, וזה יתרון כשלא רוצים שהסכסוך ייחשף למשקיעים או ללקוחות. לפי חוק הבוררות, התשכ"ח־1968, פסק הבורר מחייב את הצדדים, ולאחר שבית המשפט מאשר אותו אפשר לאכוף אותו כמו פסק דין.
  • תביעה נדרשת כשאין הסכמה על בוררות, כשהצד השני אינו משתף פעולה, או כשצריך סעד זמני מבית המשפט.

כל דרך כזו עולה זמן וכסף ומשפיעה על העסק, ואנחנו אומרים את זה ללקוח מראש. איננו מבטיחים תוצאה.

איך המחלקה שלנו עובדת

את הסכסוכים בין שותפים ובין בעלי מניות מנהלת מחלקת הליטיגציה של המשרד, בראשות עו"ד נדין ארי. תחומי עיסוקה כוללים סכסוכים בין בעלי מניות, תביעות קיפוח, מאבקי שליטה, מחלוקות חוזיות והליכים הנוגעים לניהול חברות. היא מייצגת חברות, בעלי מניות, נושאי משרה ולקוחות פרטיים בייצוג אישי וישיר לאורך כל ההליך, מגיבוש האסטרטגיה ועד להופעה בערכאות.

כל תיק נבחן דרך התמונה המלאה: יחסי הכוחות, נקודות הלחץ, הסיכונים והיעד העסקי של הלקוח. לנדין ניסיון רב בסעדים זמניים ובהליכים דחופים, והיא השיגה עבור לקוחותיה צווים וסעדים חריגים במצבים שדרשו פעולה מהירה. נדין בוגרת LL.B בהצטיינות מהמסלול האקדמי המכללה למנהל, עשתה את התמחותה במשרד קלינמן נאור ושות', ולימדה בסדנת ליטיגציה ובקליניקות המשפטיות של המסלול האקדמי.

כשהמחלוקת נובעת מהפרה של התחייבות חוזית רגילה, למשל מול ספק או לקוח, ראו גם את העמוד על הפרת חוזה.

שאלות נפוצות

מה עושים כששותף מפר את הסכם השותפות?

מתחילים מההסכם עצמו: מה בדיוק הופר, ואיזה מנגנון ההסכם קובע ליישוב מחלוקות. הפרת הסכם שותפות היא הפרת חוזה, ולכן עומדים לרשותכם גם הסעדים של חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א־1970: אכיפה, ביטול ופיצויים. בסכסוך בין שותפים הבחירה ביניהם צריכה להביא בחשבון גם את המשך הפעילות של העסק, ולכן לא תמיד נכון לפתוח מיד בתביעה.

אפשר לפרק שותפות בלי הסכמת השותף?

זה תלוי בהסכם ובמבנה העסק. בשותפות שלא נקבעה לה תקופה, פקודת השותפויות מאפשרת ככלל לכל שותף לפרק אותה בהודעה לשותפים האחרים, אלא אם הוסכם אחרת. במקרים אחרים אפשר לבקש מבית המשפט להורות על פירוק, כשיש לכך עילה לפי הפקודה. בחברה בע"מ אין פירוק שותפות במובן הזה: מייסד שרוצה לצאת פועל לפי הסכם המייסדים או הסכם בעלי המניות, ובהיעדרם הדרך עוברת בדרך כלל במשא ומתן על מכירת מניות, ולעיתים בתביעת קיפוח.

מה זה קיפוח בעלי מניות?

קיפוח הוא מצב שבו ענייני החברה מתנהלים בדרך שפוגעת שלא בצדק בבעל מניות, לרוב בעל מניות מיעוט, למשל כשבעלי השליטה מדירים אותו מהניהול או מקבלים החלטות שמטיבות רק איתם. סעיף 191 לחוק החברות מאפשר לבעל המניות לפנות לבית המשפט, ובית המשפט רשאי לתת הוראות שיסירו את הקיפוח או ימנעו אותו.

מתי מבקשים צו מניעה?

כשיש חשש ממשי שאם נחכה לסוף ההליך ייגרם נזק שלא יהיה אפשר לתקן, למשל העברת כספים או נכסים מהחברה, שימוש בלקוחות או במידע שלה בעסק מתחרה, או שינוי בשליטה. הבקשה צריכה להיות מבוססת על ראיות ומוגשת מהר, כי שיהוי עלול להיות סיבה לדחות אותה.

כשהשותפות במחלוקת

אם אתם בתוך סכסוך עם שותף, או מרגישים שהוא מתקרב, נשמח לשמוע מה קורה ולבחון איתכם את ההסכם, את האפשרויות ואת הצעד הבא שישמור על החברה. השאירו פרטים באתר, או חייגו אלינו: 03-9153193.

זקוקים לייעוץ משפטי בנושא סכסוך בין שותפים ומייסדים: ייצוג משפטי מזווית עסקית?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם!

בינתיים מוזמנים להכיר אותנו קצת יותר

או חייגו עכשיו לייעוץ משפטי מקצועי!

לידיעתך, אתר זה עושה שימוש בקובצי Cookies – המשך גלישה באתר מהווה הסכמה לשימוש זה. למידע נוסף ניתן לעיין במדיניות הפרטיות.

פירוק חברה – סיום פעילות עסקית בצורה מסודרת ויעילה

עורך דין תקנון אתר: הכנת תקנון ותנאי שימוש לפעילות עסקית מוגנת

עורך דין הייטק – ליווי משפטי מקיף לעולם הטכנולוגיה

סכסוך בין שותפים ומייסדים: ייצוג משפטי מזווית עסקית

ניהול עסקאות רכישה ומיזוג – יצירת ערך ומקסום פוטנציאל עסקי

ליטיגציה מסחרית וניהול סכסוכים משפטיים מורכבים

דילוג לתוכן